רשמים ורשימות משדה כתיבה (סדנת כתיבה)

האופציות הן אינסופיות באמת, רק מה, כשאנחנו מתחילים לחשוב עליהן, אנחנו מגבילים את עצמנו. כששם הדמות שלך נגזר מביטוי עם שתי מילים, הבגד שהיא לובשת, היכן שהוא נמצא, והמאכל שלו, נבחרים ע"י הכותב בצורה מקרית לחלוטין, (והוא גם בוחר לדמות קונפליקט מתוך החדר) כל מה שאפשר לעשות זה, להיזרק ולכתוב יש מאין, ולתת דרור לזרימה.

מה שמגיע אל הדף אלו דמויות שמפתיעות את הכותב, אבל כפי שבכל צחוק יש אמת, אז בכל דמות יש משהו מאיתנו, ממה שהיינו רוצים, ממה שמפניו אנחנו מפחדים, ממה שפספסנו, ממה שקרה ולא סיפרנו לאף אחד. הנה הזדמנות לזרום על אמת- במרחב דמיוני לחלוטין

כאן נעשה ניסיון לתת ביטוי לכל הדמויות שהגיעו אלינו לחדר

שבע ט' חולם להסיר את המדים, ולהחליפם בשרוול לבן, בת דודתו, בת' ספר, נמצאת גם היא בטירונות, הוא יוצר איתה קשר, הם בורחים מהבסיס, ובדרך, במקום הביתה, מחליט שבע ט', לטוס. לאן? הוא פוגש את בן שטס לניו יורק, ומקבל ממנו השראה. (הדמות של נויה) צד שני, כשבת' פוגשת את שמע ט', הוא דווקא שותף לחוויה, ולא בן דודה, ולכן הם יכולים להתאהב, ולשרוד את השירות הצבאי בשלום. (הדמות של אירית)

אינדירה כמוניכמוך פורצת לביתה של איילה דבורי, שבדיוק רוקדת, אחרי שניסתה לשבת למדיטציה, ולא הצליחה עם כל השקט, איילה פותחת בפניה את ארון הבגדים, כדי שתחליף את הסרבל הלבן שהתלכלך כולו. (הדמות של רוחמה)

מצד שני, כשאיילה נכנסת למרחב של אינדירה, הן מסבות אותו למסעדה ומתחם התעוררות רוחנית. (הדמות של רונית)

מיימוצ'י קומפורטי, יוצאת אל המדבר, היא פוגשת בכרמלה דניאלי, שבעצם מאסה בחייה ובחוברות שהיא שומרת בביתה, הן משקפת לה אמביציות נסתרות, והיא רוצה בעצם לסלק אותן, לוותר על הבגדים הצבעוניים, ולשהות במדבר.

כרמלה מכינה למיימוצ'י מרציפן, שיפסיק לאכול את הפישקוטים, שאינם טובים לו, מיימוצ'י יכול להיות נחמה גדולה, וכרמלה כבר מרגישה שיש סיכוי למערכת יחסים בינה ובינו. (הדמות של טליה)

אבל מיימוצ'י קונפורטי, הוא בכלל אשה, שמגיעה למדבר עם מאכלים מסורתיים למילואמיניק, ופוגשת את כרמלה, שהיא קולגה שלו, (איך דמויות יכולות לראות דברים) כרמלה מואסת בכל הקינוחים שהיא מכינה על סמך המתכונים בחוברות הנושאות את שמה בגאווה, ורוצה להיכנס להתרגעות בשרוואל לבן, ובמדבר שקט. (הדמות של מיכה)

חווית החופש וחוסר הגבולות היא משכרת. מי יודע, אולי היא אפילו תצא מגבולות הנייר, ותופיע בחיים האמיתיים, אפילו לרגע, בתכנון היום יום שלנו, כלומר, באי תכנון היום יום...