רוברטו פיטוסי / מיכה ריינר

משימות הכתיבה המאתגרות שאילי מטילה עלינו ב"שדה הכתיבה"

מייצרות לפעמים קטעים ספונטניים מרגשים מעניינים ואפילו מצחיקים.

הנה אחת מהן. קבלו סיפורון טרי שקורה בחוף הים. בדיוק כפי שנכתב

בלחץ הזמן

רוברטו פיטוסי , בחור בן 40 א' , הסתובב לו בים, מבסוט , שזוף ומצליח ממש עם בחורות. כולן מתפעלות מגופו השזוף והחטוב.

מתרווח לו בכיסא הנוח ומחכה שאלנה ( Elena ) הבלונדינית תגיע ותמרח לו קרם שיזוף על הגב.

אבל אלנה אלנה לא מגיעה.

רוברטו מסתכל מסביב ורואה אותה מפלרטטת עם המציל,

תומר.

ממש אכזבה

ואז הוא מבחין לפתע בצל של מישהו מתקרב.

אולי ימצא נחמה.

ומה מתגלה לו?

זה לייבל הזקן בן ה 84 , שנושא על כתפיו שתי צידניות של ארטיקים.

"אולי אתה רוצה אחד?" שואל לייבל את רוברטו

"תעזוב אותי תפסיק לבלבל את המוח"

רוברטו מתעלם ממנו ומבטו לא מש מאלנה המפלרטטת עם תומר.

לייבל מכונס בתוך עצמו . תמיד יש מישהו שרוצה לקנות ממנו גלידה . כבר 40 שנה הוא עושה זאת. והיום זה היום האחרון שבו הוא מסתובב עם הצידניות בחוף ומציע את מרכולתו.

די. לייבל עם גב כפוף מרוב נשיאת הקופסאות הכבדות נאנח.

כל חיי עשיתי טוב לאנשים הצמאים לגלידה בחוף הים ודווקא היום הטרזן הזה מעליב אותי.

לייבל הולך אל סוכת המציל ומציע מרכולתו שם.

לפתע פונה אליו יפהפיה בלונדינית

"תן לי 2 גלידות, אחת בשבילי ואחת בשביל הבחור הזה שיושב שם בכסא הנוח

לפעמים לא צריך נרגילה כדי להתמסטל .

אלנה ורוברטו יצאו יחד מחובקים בדרכם את השמש השוקעת.