קונסטלציה ספרותית- פתיחת מחסום כתיבה

אל תגלו לאף אחד, בטח שלא לעצמכם, אבל הדמויות שאנחנו כותבים, הם חלקים באישיות שלנו, חלקים בהתנהגות שלנו, אפילו העלילה משקפת אותנו.

מה קורה כשנתקעים? למה נתקעים? למה דווקא כאן? ויסעו ויחנו בפרשת מסעי אנחנו נוסעים וחונים, לשם מה החניה? מה קורה בזמן שאנחנו נלכדים במחסום כתיבה? את זה כדאי להפנות למי שחולק איתנו את הבית.

איך יוצאים מזה? ומתי? כלומר, כמה זמן נישאר בזה? רבים וטובים ימליצו לכם לעזוב הכל וללכת לים, לצאת אל הטבע, לצפות בסרט טוב, ללטף חתלתול. וכל ההמלצות טובות, אבל אתם, אתם רוצים משהו יותר חזק, משהו אפקטיבי, שבאמת ישלוף אתכם מן הבור אליו נקלעתם, ישלשל אליכם חבל וכשתצאו גם תרוויחו כמה תובנות חדשות לחיים, סליחה, אופס... לספר שלכם.

הזמינו את הדמויות לקונסטלציה ספרותית. מהי קונסטלציה ספרותית? קונסטלציה משפחתית מזמינה את המונחה למסע בשבילי העבר בהווה. אתה חווה איזושהי תחושה, חוויה, ששייכת למישהו מן השדה שלך, למישהו ששייך לעברך, ומחפש, מה עוד נמצא שם איתך, מקבל הצצה אל עולם שבדרך כלל סגור בפניך. ואתה לא רק צופה מן הצד, שגם לזה יש ערך רב. כמו שחמט, כשאתה עומד בשדה הקונסטלטיבי, אתה בעצם גם מפעיל אותו, מניע את העלילה. ההופך להיות המלך, הופך להיות הפרש, ופתאום החיילים בלוח השחמט נמצאים במצב אחר.

כן, כן, זה בדיוק מה שחיפשת, להניע את העלילה. ההארה יכולה להגיע בדרך חזרה הביתה, ויכולה כביכול לא להתרחש בכלל, אבל העלילה שנתקעה, כבר החלה בתנועה, אתה הנעת אותה, דמות חדשה עשויה להצטרף לטקסט שלך, דמות אחרת יכולה להתאחד עם הגיבור. ורק אומר פעם אחת- (נוספת)- הדמויות, העלילה, המרחב, כל אלו נוצרו בדמותך. אז, כשאתה עושה קונסטלציה ספרותית לדמויות בספר שלך, אתה גם עושה קונסטלציה משפחתית לך ולכל מה שנובע ממך, לעבר להווה ולעתיד.

וכן, כתיבה טובה מאוד לפתיחת חסמים בכל תחום, אבל אם התחום הוא כתיבה, כבר אמרו חכמינו שהסנדלר הולך יחף, שכשאתה מחפש נעל, תמצא אותה דווקא כשתחפש כפית... חכמינו צודקים. הטקסט מופנה לכל כותב, גבר אשה, ואפילו חתול.