כשהייתי בבית ספר תיכון- אמרה לי המורה לספרות- 'זה לא יתקבל בבגרות- אנא העתיקי לי את החיבור'. אחרי שצחקנו, עד בלי די, מהסיפורים שצצו לתוך עולמנו, יש מאין, שנכתבו לפי תבנית הכתיבה האין סופית בקומבינציות שלי- אין לה דעת... מצאתי עצמי מצטטת את המורה לספרות. כבר באותו ערב, קיבלתי למייל, מוקלד, את הסיפור של לאה... הנה הוא לפניכם- עם הנתונים על פיהם היא הוזמנה לכתוב...
פחוס האף
הרצון של הדמות מזכרת ההשראה לשם הדמות ליצן החצר המכשול שמונע ממנה נוטריה ההפתעה ויברציות הפעולה של הדמות פחוס-אף
צילי-גילי קמה בבוקר לאחר שהתעוררה באיחור. התמתחה לה במיטה, לכל הכיוונים, מוודאת שכל גופה מתעורר, מתכונן להיות פעיל. ניסתה להיזכר בערב הקודם. מה בדיוק עשתה? על מה חשבה, לקראת הירדמה?התבוננה בשולחן הלילה שלה - באיזה מהמספרים עיינה? את איזה מהפתקים כתבה? עוד היא מנסה להיזכר, נשמע רעש מן הגינה. נוטריה חפרה לעומק סביב שורשי שיח הוורדים האהוב עליה. מה זה? איך זה קורה כאן? הנוטריה עבדה בהתמדה, בהתלהבות, גופה מתנועע כמו מנוע מפעיל בו ויברציות.
צילי-גילי לא יכלה לנוע. אפה היה צמוד לזכוכית החלון, נמחץ תחת המאמץ שלה להיטיב לראות.
THE END
Comentários