הי, הי, יש לי כתב יד, ואני...
אני עוצרת, ברור לי, שכל כותב וכותבת לא רוצים לשלוח את הספר לבד לעורכת ספרותית, שתיקח את החומר לעולם כתיבתה, לעולם מושגיה, ותחולל ממנו ספר. כן, לחולל ספר מכתב היד, זו המטרה, אבל, אני מאמינה שזה צריך להיעשות יחד עם מי שאחראי על הספר, והוא מי שכתבה וכתב אותו. עריכה הינה חלק חשוב מאוד בעשייה הספרותית, זהו החלק בו הכותב מתחיל להבין מה הוא בעצם עבר. כתיבה היא חוויה ככל חוויה אחרת, היא יכולה להתחיל עם מפת דרכים, להלן תכנון הספר, אבל משם, אם לא סיטת מהשביל, בדרך כלל יש תכנון יתר, היעדר ספונטניות, ופחד להגיע לאן שאתה באמת אמור להגיע, כלומר אל האוצר. מצד שני הכתיבה יכולה להגיע ממקום לגמרי לא מתוכנן, למשל, אדם יכול לעמוד ברחוב, להבחין בציפור, ולכתוב את הפרק המכונן של הספר, מתוך הציפור הזו. גם במקרה כזה, של כתיבה אינטואיטיבית יותר, חשיבות העריכה היא גדולה, והינה חלק אינטגרלי של מלאכת הכתיבה. זה בערך כמו שף, שיבקש שמישהו ילך עבורו לשוק, ויבחר את המצרכים, או כמו שף שיעביר את המנות לטועם מקצועי, ויוותר על שלב עידון הטעמים על פי טעמו האישי. אז איך עושים את זה-
ראשית קריאה. צריך לקרא את מה שכתבנו, ומוטב, מן העמוד הראשון ועד האחרון. תתפלאו כמה סופרים מוותרים על השלב ה'מייגע' הזה. כדאי לקיים שתי קריאות לפחות, האחת, על חוף הים, כן, כן, להדפיס את כתב היד, להוציא אותו על דפים, כן, אמיתיים, (עם רווח כפול) לכרוך אותם, ומוטב לצאת איתם לחוף הים, לבית קפה, תלוי בעונה, אבל בשלב זה, הרחק מן המחשב האישי.
פשוט לחוות את הספר.
אל תשכחו למספר את העמודים
אל תשכחו לכתוב את שם הגרסה המדוייקת. בתוך המחשב שלכם יש המון גרסאות, ואתם צריכים להיות בטוחים איזו גרסה אתם קוראים.
בשלב השני, כדאי להוסיף עט, ומחברת, להוסיף תיקונים. לבדוק מה עובד לכם, מה מתפספס. מה היה כל כך ברור לכם, שלא היה צורך לכתוב אותו. אלו הבורות.
מה קורה עכשיו?
כן, עכשיו הרגע בו אתם מבינים שהחיים גדולים עליכם, כן, החיים שיצרתם עבור הדמויות שלכם, מורכבים לכם מידיי, ואתם פשוט הייתם רוצים לשלוח כל אחד ואחת מהם לפסיכולוג, טוב, אפשר גם קאווצ'ר.
וזו אני- אני הפסיכולוגית של הדמויות שלכם, אבל, אל תשכחו שצריך כותב מלווה לפגישה.
זה השלב שבו אתם מתחילים להרוויח, ולא רק כתב היד. כי (ואת זה אל תגלו לאף אחד, בייחוד לא לעצמכם) הדמויות האלו מעידות עליכם, ואילו דמויות בייחוד? בייחוד הדמויות שבניתם הכי רחוק ממי שאתם. שם טמון הקסם!
ניכנס לתוך הבורות, עם חבל הצלה.
נעבה דמויות חסרות.
ובייחוד- נבדוק כיצד אהרון ויצחק הן בעצם אותה הדמות, מספרים את אותו הסיפור, ונלמד לוותר על אחת מהן.
רגע, ככה מהר?
נחפש ליאצק סיפור אחר.
מה, ולא צריך עריכה יותר? זה מספיק? את לא רצינית, נכון?
אז כן, זה הרגע שבו אני נשארת לבד עם כתב היד, ואתם יכולים לנוח מכל העבודה, מה פתאום לנוח, לקבל את הצעות העריכה שלי או לדחות אותן.
מכאן, זה ממשיך לעריכה לשונית, ולהגהה. ואז לדפוס, ואז... לסדנא שתבנו סביב הספר.
כן, אני עונה, במה אוכל לעזור?
Comments