לכתוב אהבה בסדנת כתיבה (שלי)- טקסט של אמוץ שורק

כנר לרגליי, ליצור מצבי כתיבה, בעזרתם אנו זוכים להסיר כמה שיותר מודעות... אז סיפור קטנטן של עכשיו, ממש בעת העלאת הפוסט לבלוג, ואז אל הסיפור האמיתי... אמיתי? בעודי משחקת בקנבה עם התמונה שצילמתי בעת סדנת הכתיבה... הפניתי לכיווני את המצלמה, לאיזה סלפי שלא אעשה איתו כלום, שולחת את היד להסיר את המשקפיים... בלי איפור, לפני שחייה בים... בלי לסגור את הוליון שמאחוריי... ובכלל חשבתי לצלם את השרשרת, שהכנתי... לא יודעת... הצילום הזה היה המוצלח ביותר מבין איזה חמש שש לחיצות, בהן הייתי מודעת למצלמה- ולחיי אי המודעות, אני משחררת אותו הנה אל הפוסט הזה... אמרנו, אי מודעות....

ועכשיו לעיקר!

זה מתחיל מנתונים כמעט רנדומליים, (שאני חושבת על חיבורם טוב טוב, כמו בבניית תשבץ) והנה חוברים להם מקום עם רצון, מכתב עם עכשיו, ויוצרים מתוכם דמות. ואני כמו אמא גאה מתמוגגת איך שוב הצליחו להוציא טקסטים כל כך נהדרים. "מי שרוצה יכול לשלוח אלי, ואעלה את הסיפורים שלכם בבלוג"... אבל מה, הם נכתבים ביד קלה, יחד עם סיידר תפוחים שכבר עשה הדים, ולא תמיד יש כוח להקליד... יום למחרת הסדנה הקודמת, קיבלתי למייל את סיפורו של אמוץ.

תרגיל הבקבוק - סדנה של אילי ריינר, 30.7.23

השם במקור: יוני. שם אסוציאטיבי: אמנון, בן 36

האמירה: רכיבה על אופנוע מביאה שמחה לחיים

טקסט לבקבוק: שלום לכל מי שמוצא את הבקבוק. אז ככה, הלך לי משהו חשוב לאיבוד. האהבה. אני מחפש אחריה כבר הרבה שנים. היא הלכה עם מישהי למקום לא ידוע ואינני מוצא אותה. אם אתם רואים אותה, מסרו לה ד"ש, תנו לה את מספר הנייד שלי ובקשו ממנה ליצור אתי קשר.

סיפור:

- "סליחה", זרק אמנון (36) לעברו של עובד הניקיון באולם השמחות, "מאיפה הגיע לכאן הבקבוק הזה?"

- "אין לי מושג. למה אתה שואל?"

- "כי אם אין לך בעיה, במקום לזרוק אותו לפח תוכל לתת לי אותו?"

אמנון נטל לידיו את הבקבוק הירוק, פרש לפינת האולם וחילץ את הפתק מצוואר הזכוכית. הפתק הימם אותו. איזה צירוף מקרים. רבע שעה לפני שנכנס לאולם ראה אותה צועדת במורד השדרה המוצלת. הוא זיהה אותה מיד – האהבה – לבושה שמלת קיץ פרחונית, תלתלים מתבדרים ברוח וחיוך קל משוך על שפתיים.

הוא לא היסס. בהכירו את מתנה האהבה וטובותיה, הבין מיד מה מוטל עליו. תוך דקה היה בחוץ, מזנק על ה"רויאל-אנפילד", רוכב במורד השדרה. 200 מטרים אחר כך הדביק אותה. מבלי לומר דבר הושיט לה את הפתק. ידע שתבין בלי מלים. אח"כ סובב את האופנוע וחזר לאולם, אל ילדיו ואל אהובתו.

באותו רגע, לא היה מאושר ממנו.