כתיבה מאפשרת

מהרגע שאנחנו מגיעים לגיל 9 בערך- אנחנו יכולים להתבטא בכתיבה. וגם קודם.

לכן אני אף פעם לא מלמדת אף אחד לכתוב. זאת כולנו יודעים, בסדנאות אני מכוונת את הכותבים לראות בחיים השראה לכתיבה.

ולמה טוב לנו לכתוב... ראשית כי זה כיף, זו התרכזות במשהו, ובימינו זה דבר נדיר.

כתיבה מאפשרת לנו להתבונן על מצבים מזוויות שונות.

כתיבה מאפשרת לנו לקחת משהו שחווינו ולמלא אותו בפרטים, להחיותו, וכמעט לחיות אותו שוב, רק שהפעם כמספר יודע כל- או לפחות יודע איך העלילה התפתחה.

בתוך מסגרת בטוחה שכזו, אנחנו יכולים להעז להציץ לתוך הבקבוק, לתוך התיבות שסגרנו, הרי כולנו יודעים שהחוויה שאנחנו מפתחים על הנייר, עד כמה שהיא נוגעת בנקודות רגישות, היא 'רק מילים'.

וכמובן- כמובן שיש את גיבור העל- הדמיון, שבכתיבה טס לעברנו מן השמיים, צולל בעבורנו למצולות, ופותח בפנינו שערים שאפילו, ובורא עולמות חדשים.