כתבתי ספר ביכורים- כמה עותקים כדאי להדפיס

אז כתבת ספר ביכורים. השלמת את משימת חייך, והגעת למילה האחרונה בספר, שבדרך כלל לא כותבים והיא - הסוף. אבל כל סוף הוא הרי התחלה חדשה. מה עכשיו? יהיו הוצאות ספרים שיציצו לך מחיר על 1000 עותקים, ואחר כך ידרשו ממך לשלם להם על איחסון הספרים שאתה כתבת. יהיו הוצאות ספרים שיציעו לך 500 ספרים, ואותו הדבר כפי שכתבתי קודם. מה היתרון ב1000 או 500 עותקים- ובכן, היתרון הוא כמובן המחיר הזול יחסית שאתה תשלם, או את, על כל ספר.

עוד יתרון- תוכל באופן עקרוני להכניס את הספר לחנויות הספרים, בתוספת מחיר נכבדת להפצה!

מה החיסרון? האם אתה באמת תמכור 1000 עותקים של ספרך? האם תשב בבית ותחווה מפח נפש מהגשמת חלומך? האם אתה מתכוון לעבוד בשביל לשווק את הספר 24/7 או שבעצם כבר יש לך טיוטת עוד ספר, שמעלה אבק, משום שעד שלא תמכור את הספרים, שגם הם מצע מכובד לאבק, לא תתחיל במסע המטורף הזה שוב.

שבוע הספר, זו נקודת מפגש של סופרים רבים, ויצא לי לחלוק דוכן עם סופרים מאוכזבים, שכתבו ספר יפה, הוציאו אותו בכריכה עבה, יש להם אלף עותקים פחות מה שהם ימכרו בשבוע הספר, כמובן. כן יש להם כבר כמה ספרים נוספים שהם רוצים להוציא, אבל מה לגבי הספרים האלו, מה לגבי כל החברים, שיודעים שהם בעצם לא מכרו אפילו לא 5% מן הספרים שקיבלו מן ההוצאה. אז מה כן- לכתוב- להגיע למילה האחרונה, ללכת לים ולחגוג את המאורע החשוב הזה, ואז להפיק את הספר, אצל מישהו שאכפת לו מהכתיבה, ומחוויית הכתיבה, והקריאה, ולא מחוויית הדפוס.

100 עותקים או 150 עותקים, גם אם כל עותק יוצא יותר יקר, יספק לכותב את ספרו. יהיו לו די עותקים למכירה, ואם הוא ימכור את כל הספרים, הוא יוכל להדפיס מהדורה חדשה, או הדפסה שנייה.

כשהגעתי לתחתית הארגז האחרון של הספר שלי 'לאהוב לכתוב' נבהלתי, חשבתי אוי ואבוי, לא יהיו לי יותר ספרים, אבל כעבור דקותיים, הבנתי, זה הרי דבר נפלא, רגע של הצלחה, ופניתי להוציא את המהדורה השנייה של הספר.