כלבה וחתול

נכתב מתוך משחק כתיבה- פריש מיש, שקבע עבורי נתונים מראש

3 פעמים ביום יוצאת מתוקה מהבית עושה פיפי, תחת עץ הזית. מקשקשת בשמחה בזנבה החמוד ומרחרחת כל עמוד. אך הנה היום, לתומי יש חלום, השעה שלוש הצהריים והיא רוצה לנוח, להיכנס לאמבטיה חמה ולא לצאת, להישאר בבית, זה מה שהיא רוצה כעת, לצפות בסרט עד מחר, מה יש, גם לה מותר. והנה מטפס תולי על העץ, נכנס הביתה, מתלוצץ, צוחק על מתוקה, "בואי נצא השוקה", הוא אומר,קופץ על הידית,

מזמין את מתוקה, לצאת למסיבה חגיגית,

בלי רשות,

כך פשוט,

לצאת ולהתהלך ולהתנגר

לחשוב שגינת המשחקים

היא כל מקום אחר

מאשר

דשא סתם, לעשות בו מה שצריכים.

ובבית

באמבטיה

מלאה קצף הדרים

שוכבת תומי, ונהנית מהחיים.

לפעמים לעשות משהו שמתחשק

זה בדיוק הדבר הכי מרתק. *

'לחלום על דשא כר ירוק,

לשכב בשקט, מעבר לכל חוק,

להרגיש שהחיים הם גינת משחקים

שם ילדים רק צוחקים,

זה המקום של חתול הרחוב,

שנכנס לבתים של כולם,

מתקבל בברכה ובחום

ויוצא כשנגמר לו,

ובכל שעה להתחיל את היום',

"כן, ככה אתה חושב להעביר את החיים?"

שואלת מתוקה ועושה פרצוף

"האמת שאת עסוק, בלהיות סתם חצוף."

יוצאת מן האמבטיה תומי, רחוצה וריחנית,

רואה שמתוקה נעלמה מן הבית,

רוצה לחזור לאחור,

לשעה שלוש, לרדת עם מתוקה, ולנקות את הראש,

להיות בהרגשה שעשתה מה שצריך,

ורק אז להינות משקט אמיתי ממש.

"מי זה"?

"אני חתול הרחוב החדש,

אני חתול חדש,

הגעתי אתמול, ואני בודק, מי נגד מי בשכונה".

"מתוקה, מתוקה, מתוקה"

והכלבה עונה,

נותנת נביחה עזה,

מלאת תשוקה

ובתוך דקה

מרחיקה,

את החתול החדש,

שבא לברר,

אם אפשר להישאר.

"בואו הביתה שניכם,

כמה דאגתי לכם".