.png)
כשחזרתי הביתה משדה הכתיבה האחרון, הרגשתי שלפעמים, אני רוצה לשבת כמשתתפת בסדנת הכתיבה שאני מנחה.
אנשים יקרים מפז נכנסים לסטודיו שלי, מניחים במפתן הדלת (מבחוץ) את הביקורתיות, השיפוטיות, הדעתנות, את המטריות, וצועדים פנימה, בצעד יחף, בידיעה ברורה שאין להם מוגש ירוק, או מושג סגול, ורוד או טורקיזי, מה הולך להיות, מתיישבים סביב השולחן ומצפים להפתיע את עצמם.
להפתיע את עצמך.
הנה, כאן, כיצד הסדנה פעלה על תנועת סיפורי, אני הוגה אותה, אבל, אני הרי גם מנסה לראות כיצד עובד אלמנט ההפתעה, ראשית על עצמי.
זה התחיל בדף שיש לו שני צדדים, (צילמתי רק צד אחד) למה להלאות בפרטים)
אז החלפתי ביני ובין עצמי את הטקסטים (כשהייתי ילדה התחריתי בי בחמש אבנים, אז זו לא בעייה, בכל זאת, בת מזל תאומים, וכבונוס אני גם שמאלית)
בהתאם להנחיות המדוייקות שלי, כתבתי על עבודתי בבית יולס, (בית אבות יוקרתי בכרמל).
הטקסט ששמור עמי- יצא חמוד, אישית מאוד התחברתי אליו, אבל ערכו לא ניכר בספרותיות.
כעבוד יומיים התיישבתי ולפתע צף במוחי החיבור בין השירותים השונים שאני זוכה להעניק בכתיבה, כינסתי אותם לתוך כרטיס דיגיטלי, והרי הוא לפניכם.
Commentaires