עריכת הספר נעשית בשיתוף מלא של הכותב-ת

עריכת הספר תופסת חלק נכבד ממלאכת הכתיבה.

אני יוצאת מנקודת הנחה שאדם שכותב, בוחר לכתוב משום שהוא אוהב לכתוב,

משום שהוא או היא מחפשת להתרכז במשהו.

משום שהוא או היא רוצה לכנס את הידע שלו בתוך ספר.

משום שהוא או היא רוצה לכנס את רגשותיה או רגשותיו לתוך מילים

בכל אחת מן הדוגמאות יש שכר בעמל, וחוץ מהתוצאה המרכזית שהיא כמובן הספר,

אנחנו זוכים גם בתוצאה משנית שמתרחשת בתהליך הכתיבה והעריכה והיא דיוק עצמנו, רגשותינו עבודתנו.

דיוק עצמנו, רגשותינו, עבודתנו

אנו יכולים להרוויח מן ההשתחלות הגמישה של הדמות הספרותית שבנינו מדמותנו לתוך הספר המיוחל.

מדוע שניתן לאדם אחר ללעוס עבורנו את הספר הנדיר בעולמנו שאנחנו כותבים

בליווי הכתיבה שאני מאמינה בו, הכותב משתתף בכל עבודת העריכה בפגישות מעצימות, הוא זה ששותף בלבטים ובבחירה לאן לקחת את העלילה כדי להקצין את התחושה, בעיון פנימה לתוך משפטים שנכתבו כלאחר יד (ויש לזה סיבה!) הוא מפתח דמויות אחרות, מוותר על הסתעפויות לטובת בהירות, הוא זה שמדלל את העצים, כדי שנראה את היער. הכותב יהיה זה שידייק את קהל הקוראים לטקסט שנובע ממנה או ממנו.

שום דבר לא בוער,

ואני אהיה איתו במאת האחוזים ויותר בתהליך.

הכותבת היא שתחוש את רוח היצירה על פניה,

היא זה שתסלול את השביל בו תתקדם היצירה.

והתוצאה- תהיה ספר הכי מדוייק ומדייק שיש.