ובחלומי / איך סדנת כתיבה הציתה שוב את המנוע- מיקסי ריינר

ובחלומי / איך סדנת כתיבה הציתה שוב את המנוע

הפסיביות של החודשים האחרונים גורמת לי למצב רוח ירוד, כמעט דיכאון. בכל יום אחר הצהריים אני מגיע הביתה לאחר יום משמים במשרד ומיד מתנפל על הטלוויזיה, או על Ynet או על YouTube – וזו רק רשימה חלקית. בקושי קורא עיתון ועל ספר אין מה לדבר. ממש כואב שלכאן הגענו. אבל ההתנפלות הכי כואבת היא על זוגתי רוחמה, הלוא היא "ריסי", אהובתי, שעומדת בגבורה ומכילה את שק החבטות שלי.

מאז שחזרתי מחופשת מחלה ותנועותיי הוגבלו בגלל לבי הדואב, כאילו כבה בי , ובמקום לפעול, לעשות, לחפש ולמצוא, ובעיקר לכתוב, מצאתי עצמי בוהה במסך המחשב או בטלוויזיה ובקושי עושה משהו. תוסיפו לזה מזג אוויר סגרירי עם גשם, ברקים ורעמים ותקבלו מתכון לשנת חורף דובית חסרת תוצאות.

ואז הגענו, רוחמה ואני, חרף מזג האוויר הקשה, ל"שדה הכתיבה" של אילי, סדנא שהייתה אמורה להוציא אותי מהקיבעון המחשבתי ולתת דרור לדמיון. שלא לדבר על רוחמה ש"עד שאני כותבת משהו נגמרים לי וזמן והרצון".

אבל לא אצל אילי: עם משחק קלפים, לכאורה נאיבי, בקשה אילי מאתנו לרשום "מהשרוול", בלי לחשוב הרבה,10 אסוציאציות ל 10 מילים כתובות מראש שהופיעו על קלפים, שחילקה לנו באופן אקראי . לכל מילה או אסוציאציה היה קלף משלה.

והנה שולחן הקלפים שלי:

מילים כתובות מראש אסוציאציות "מהשרוול"

זמן בימים אלו

מה תומך הדמיון שאצליח

מה מפריע זקן מידי

מקום מעל גרינלנד

חלום טיסה מעל לאטלנטי

כמה אחד

הרגשה ציפייה וסקרנות

מי עוד צוות הדיילים

רצון להחליף את הקברניט

מי קברניט המטוס

-------------------------------------------------------------------

ועכשיו, כך פקדה אילי, תחברו את כל המילים הללו לסיפורון אחד. יש לכם לשם כך 7 דקות בלבד !

התנפלתי על הדף הריק, שאילי נתנה לכל אחד מאתנו,

אני לא יודע מה קפץ עלי אבל פתאום התעוררתי מהתרדמה שירדה עליי הסרתי את קורי העכביש ו "תקעתי" עמוד וחצי של מה שנראה לי כהמראה של עוף החול אל עבר השמיים הכחולים והנה מה שיצא (קטע מס' 1)

" ובחלומי / חלום שאולי יתגשם

בימים אלו יצאתי לארה"ב לרגל עסקיי. בעודי יושב במטוס נרדמתי ובחלומי ראיתי את קברניט המטוס ניגש אלי ואומר לי הנה מצאתי אותך! שנים אני מנסה לתפוס אותך כדי לשוחח.

ואני שואל אותו על מה רצית לשוחח? ותשובתו שתחליף אותי בקוקפיט כולל נחיתה בניו יורק.

וואו , איך אני יכול לעשות זאת בלי הניסיון שיש לך? אני זקן מדי ולא אצליח.

אבל בסתר לבי הייתה לי ההרגשה שאצליח ומתוך ציפייה וסקרנות עניתי לו. תשמע, שאול (זה שמו) לבד לא אצליח אבל עם הקצין הראשון וצוות הדיילים נראה לי שאוכל להתגבר...

שאול הסתכל עלי ופניו הרצינו,

הוא טפח לי על כתפי ואמר עליך אני סומך. תן גז. "

אחרי סבב הקראות של כל הנוכחים באה המנה השנייה .

ועכשיו תנתקו את המילים (שכתובות מראש בצד ימין) מהאסוציאציות (שבצד שמאל) ותערבבו ביניהם - ותראו לאן זה לוקח אתכם (גם כן ב 7 דקות - קטע מס' 2) :

" הקולומבילוס - מחקר מדעי אמתי

כשגרינלנד עדיין הייתה מכוסה בקרח וכדור הארץ טרם התחיל להתחמם עברה מעל ליבשת הירוקה להקת עופות בשם "קולונבילוס"

(Colombilus fligalis Atlantis). סדר מעופם היה מרשים. ראש חץ, כשבחרטום עף קולומבילוס אלפא ואחריו שלוש נקבות חסונות. העופות הצעירים , קולומבילוס ג'וניור, היו במאסף ופעלו כמו צוות דיילים כדי לעזור לחלשים ולזקנים

מדענים שחקרו את הקולומבילוס הופתעו מיכולתם של הקולומבילים לעבור מיבשת אירופה עד ליבשת אמריקה ביעף אחד מעל לאוקינוס האטלנטי ללא חניות ביניים. אם תרצו לקרוא עוד על מחקר זה פנו, בבקשה, לבלוג שלי או דרך האתר "

ואם כל זה לא הספיק באה המנה השלישית: "קחו את שני הקטעים שכבר כתבתם וסדרו אותם בסדר הפוך, מחיוב לשלילה ולהפך ומכאן לשם או משם לכאן. בקיצור פריש מיש".

מה שיצא לא היה בדיוק לפי הפקודה של אילי אבל נראה לי שדי נחמד (קטע 3) ...:

" מי יצילנו – מצוקה מעל לאטלנטי / סיפור שהיה באמת

האירבוס 380 הענק עשה את דרכו מפרנקפורט לסן פרנציסקו. הנתיב היה מעל לגרנלנד, הקוטב הצפוני וצפון קנדה. היתה זו טיסת יום והיא התנהלה באופן שגרתי למדי. באמצע ארוחת הצהריים שהוגשה על ידי הדיילים הורגשה לפתע חבטה בכנף ימין. הנוסעים הסתכלו בחרדה אל מחוץ לחלון וראו את אחד המנועים בוער. עוף מלהקת קולומבילוס נבלע במנוע וגרם לשריפה.

"אין מה לדאוג" מודיע הקברניט ב PA (מערכת הכריזה) אנחנו שולטים במצב. אך למעשה הקברניט חשש שמא לא יגיע ליעד ולשם כך יצטרך לנחות בהליפקס שבקנדה, אך במטוס לא היו מפות גישה שנדרשו לצרכי הנחיתה..

בייאושו החליט הקברנית לפנות אל הנוסעים כדי אולי למצוא את מי שיעזור לו להנחית את הענק הזה בהליפקס. ובעודו עובר עם פנים "מרגיעות" בין שורות המושבים הוא ראה אותי. "מייקל, אותך אני צריך. אתה מוזמן לתא הטייס", ולוחש לי "רק טייס מנוסה כמוך יכול לעזור לנו לנחות בהליפקס".,

למרות שאני ממש זקן, החלטתי לגשת למלאכה ו 42 דקות אחר כך נגעו גלגלי המטוס במסלול 90/27 של הליפקס לקול מחיאות הכפיים של הנוסעים. "

כך מוצאים כוחות-על בצוק העתים.

אגב , כל הקטעים מובאים כאן כפי נכתבו בלהט הזמן המוגבל..

* * *

וכך, אילי, עם הרעיון המקורי שלה, הצליחה לבצע אצלי Restart שסרב להגיע כבר כמה חודשים.

שפו

והנה עוד אחד.. שנכתב בהשראת אותה פגישה.

וזה חלום שהיה באמת. עובדה. חלמתי!

***

כדור פורח / המקור נכתב ב7 דקות מייד לאחר היקיצה. תודה לאילי

גיורא, גיסי, שהוא גם טייס קרב בדימוס, הגיע לביתי ואתו זוג תיירים גרמנים. הם מחכים לכדור הפורח שייקח אותם לטיול אווירי מרתק מעל לחיפה. היה מעניין לראות כיצד דבר כזה מתבצע ועל כן יצאנו יחד מהבית כדי לקבל פניו ובחנו את השמיים כדי לראות את נחיתתו.

"הכדור-פורח ינחת על גג השכנים כדי לא להיתקל בעמודי החשמל" אמר גיורא והסתכל למעלה כדי לראות אותו מגיע. אך ה'כדור-פורח' התמהמה. הייתה בחוץ רוח די חזקה שנראתה לי מסוכנת לטיסה ובוודאי לרחיפה של כדורים פורחים. איפה הם, חששתי שמא הלכו לאיבוד. הסתכלתי על צמרות העצים שהתנועעו ברוח וחששי רק הלך וגבר.

לפתע הבחנתי בו מבין העצים המתכופפים ברוח. "גיורא הנה הם" והצבעתי לכוון מערב. "כן עכשיו הם מגיעים" גיורא עונה מניה וביה. הוא לא ניראה מתרגש מהרוח וכך גם זוג התיירים הגרמנים. תוך כמה דקות ולעינינו נגלה מראה העוועים: לכדור הפורח הייתה צורה של קפסולה עגולה – כדוגמת אלו, שבהן חוזרים אסטרונאוטים רוסים מהחלל לקזחסטאן (ולא תמיד נוחתים בשלום - ר"ל). לקפסולה היה מחובר מצנח רחיפה שסחב אותה במעגלים כאילו הייתה צנחן חופשי המתמרן בסיבובים עוצרי נשימה בטרם ינחת. הייתי חיוור כסיד ונשמתי נעתקה . "אין מה לדאוג – כל עוד המצנח מחובר לכדור כלום לא יכול לקרות" מרגיע גיורא בקול שליו. התיירים נראו דרוכים אך שקטים, סוף סוף גיורא יעלה אתם לטיסה ב'כדור-פורח'.

לבסוף, אחרי כמה נסיונות מורטי עצבים הצליחה הקפסולה העגולה לנחות על גג הבית השכן. מייד עם מגע הנחיתה נפלטים משני צדיה שני סילוני קיטור כמו בטכס העגינה של ספינת נהרות שמשיטה תיירים על גבי המיסיסיפי. ואם לא דיי בזה – בחזית הקפסולה נפתח גשר כדוגמת שער הכניסה למצד צלבני ובפתחו הופיעו 2 חצוצרנים עם דגלוני אבירים תלויים על כל חצוצרה ומשמיעים תרועה ממלכתית נוסח 'הנה הגיע הוד מלכותו' !

נוסעי הקפסולה מופיעים בפתח ועוברים על גבי הגשר כאילו נחתו מטיסת עסקים שגרתית. האם אלה אנשים רגילים או גיבורים ביוניים??

"ראית איזו נחיתה יפה" – גיורא שואל אותי. "אמרתי לך שכל עוד הכדור מחובר למצנח – לא יקרה לו דבר. טיסה שגרתית. בוא גם אתה אתנו לסיבוב" ובמחווה ידיו מזמין אותי להצטרף. "טוב", אני עונה "אבל קודם אתם מוזמנים לקפה טרום טיסה". אולי אצליח לבטל את רוע הגזירה- להיכנס למלכודת האווירית הזו. "הרוח לא נראית לכם חזקה מדי?"

נכנסנו למזנון ממול ואחרי שכל אחד סיים את המשקה – גיורא הזמין את הזוג הגרמני והם מתחילים לצעוד בביטחה לעבר הקפסולה שממתינה להם.

אתה בא? שואל גיורא.

ואם אתם רוצים לדעת איך הסתיים הסיפור המסתורי הזה? ובכן, ייתכן שכולנו עלינו ל'כדור פורח' (כולל אותי) וגם נחתנו בשלום. אחרת איך הייתי מספר לכם את הסיפור המטורלל הזה.