.png)
אז מה נשתנה בין ילד שעולה לכיתה א', לבין ילד שעולה לגן חובה, או לכיתה ב'?
'רק' הכניסה לעולם הכתיבה האינסופי.
אני יוצאת מנקודת הנחה שרובינו, אשר עירסלנו את ילדינו, חיבקנו, ומחבקים גם עכשיו, נותנים את הטוב ביותר אני בטוחה שאנחנו שולחים מידי יום לגן הילדים ילד עם בטחון עצמי (פלוס מינוס) תקין ונפלא.
ברור שלכל אחד מאיתנו יש ימים חזקים יותר, וימים חזקים פחות, אבל הבסיס שנתנו לילדים שלנו מזמן ההריון ועד הזמן הזה, לפני כיתה א', הוא לא פחות מהטוב שיכולנו לתת. וזה לא מעט.
לקחנו את ילדינו, עד עכשיו, וגם עתה לשחק ולהתאמן בגני שעשועים.
לקחנו אותם לים.
ליטפנו איתם חתול, כלב...
אז מה יום מיומיים- ראשית לא הרבה, ככל שהמעבר לבית הספר יהיה יותר חלק, כן ייטב לילדים, וגם להורים.
אז מה כן כדאי לעשות לפני 'הכיתה א' הזאת'?
להתבונן איתם על הדבר הזה (המופלא בעיניי) מילים כתובות, כתיבת מילים.
למה כדאי?
ראשית- כי זה כיף. וכי כדאי לעשות זאת בצורה כייפית.
עוד סיבה היא כמובן, כדי שהילד יגיע מצויד ביכולות כבר מהבית, בדיוק כשם שהוא הגיע אל הגן, אחרי שכבר צייר ציורים בביתו עם הוריו או אחיו, הפעם הוא יגיע מצויד בהיכרות עם כתיבה, עם איך מציירים את הדבר הזה שבסוף מתאר אריה בארבע אותיות.
אנחנו ממשיכים עם כל מה שהתחלנו איתו, אי שם עוד בבטן, אנחנו ממשיכים עם האהבה האינסופית לילד שלנו, ורק מוסיפים את המפגש עם הכתיבה.
כלום לא באמת השתנה, הוא עדיין אותו ילד קטן, אותה ילדה קטנה שלנו, עם החיוך והשמחה, ועכשיו הוא ישחק עם עוד משחק, שיש בו אינסוף ואריאציות, משחק שבנוי מ 22 אותיות. ו10 ספרות.
בהצלחה אמיתית וגדולה לכל העולים בשנה הבאה לכיתה א'.
Comentarios