אני קוראת אותך... לספר

הספר שלך מייצג אותך. התחלת לכתוב, לקחת נקודה רגשית בחייך, והכנסת אותה למגרש משחקים, שיחקת איתה, נגעת בה בדרך עקיפה, בדרך בלתי אמצעית, הרגשת שמשהו בה מעורר בך סיפור, מעורר בך השראה, הרגשת, אולי, שבאופן ישיר לא תצליח לגעת במקומות רבים בנושא הזה. אתה כותב, נוגע בנפשך, מניע תהליכים רגשיים בך, בלי שאתה יודע שזה מה שאתה עושה, שזה הכי כיף. ברגע מסויים ספינת כתיבתך עולה על שרטון.

הכתיבה נתקעת.

אף אחד לא מבין מה המהומה הרבה, אתה בלב ים רגשותיך, ואנשים חושבים, 'אפשר לחשוב', מייצגים כמובן גם מחשבה סוררת שלך, 'גם ככה, מי קורא היום ספרים, שילך לשחות, שיעשה ספורט, תקוע כל הזמן בניירות.'

אבל.

הנפש שלך נמצאת שם בלב כתיבתך, וכל מה שבאמת מעניין אותך, זה איך רותמים את הקפטן, שיצליח לנווט את הספינה החוצה מהתקיעות הזו, בלב האוקינוס האינטואיטיבי בו אתם תקועים.

מי הקפטן שלך?

אתה ניגש לקפטן, תובע ממנו את הפיקוד על הספינה ומנווט אותה החוצה מכאן, לא חשוב לאן והכתיבה ממשיכה, אתה ממשיך לכתוב את עלילת דמויותיך, בתוכן אתה מוצא מקום להוויתך, מרוצה ממה שעשית, עד שאתה מבין, שמזמן התרחקת מכל מגדלור, ומתגעגע לשרטון ההוא, לפחות אז, הספינה עמדה, עכשיו היא מוטלת מגל אל גל בחוזקה ועכשיו גם הקפטן לא איתך.

זה הזמן, כנראה, לפנות לליווי כתיבה, למישהו שיראה כמה גדולה המצוקה, שלא ירים גבה ויציע לך לנטוש הכל ובלבד שתחזור למחוזות ה'שפיות', אלא, יבין שזה אתה שנמצא בתוך הסיפור, שזו הנפש שלך שנכתבת, והתוצאה תביא שלום עליך ועל רוב חלקיך, והספר גדול מסך הדיאלוגים שבו, ואתה גדול מסך דפיך, אלא, שהסצינות הן חלקים באישיותך, ועד שהפאזל לא יתחבר, לא תשקוט הנפש.

אם אתה מחפש מישהו שיהיה איתך, וישלח לך מצפן ומפת דרכים בים כתיבתך, הגעת למקום הנכון.

באמפטיה, רגישות, כלים רגשיים, אהבת כתיבה, מקצועיות, ונסיון רב שנים, אני אהיה איתך שם לראות את התמונה הגדולה, את האור והצל, את הדמות הספרותית שאולי צריך להרוג, בלי להתנצל.

יחד נוכל לראות מה מסמלת הדמות הסוררת, מדוע גיבור סיפורך מסתובב שוב ושוב באותה הכיכר שיצרת לו, היכן האֶקְוִיוָלֶנְט בחיים שלך.

זה יכול להתאים גם למי שכבר כתב ספר ובטוח שבתוך הספר חבוי הצופן לנשמתו, וצודק, נוכל לקרא את הספר בדרך שמעולם לא קראו אותך.

לנשים וגברים כאחד.

מקצועיות ספרותית מובטחת, סודיות כבר משיחת הטלפון הראשונה, 'שלום, הגעתי אל אילי...?'

שיתוף מלא עם הכותב, או הכותבת

בסטודיו מחבק בחיפה, או בזום.

אני קוראת אותך... לספר!