.png)
שבת בבוקר- או- פרק ראשון
זה לא שהיה לי משהו חשוב לספר, אבל אמא ואני חיפשנו מה לעשות בשבת בבוקר ובחרנו ללכת לסטודיו שלה, ומה לעשות בסטודיו? בחרתי לכתוב ספר. אמא שלי היא סופרת, אז חשבתי שזה יכול להצליח
להצליח בעיניי, זה לכתוב ספר שיתורגם ל 40 שפות, אז אני שואב השראה מכל מה שאני מצליח לזכור מהספר שאני קורא בעשר הדקות הראשונות של יום הלימודים
קבענו, שבהתחלה אני מספר, ואמא מקלידה למחשב את מה שאני אומר, ואז אמא כותבת ומקלידה למחשב את שלה, ובסוף מקריאים ורואים איך זה מתחבר
גם אמא רצתה להצליח, רק שבשבילה להצליח זה להעביר את החוויה האישית שלנו
אפשר לומר שהחוויה לא היתה מסעירה במיוחד, כי אחרי שסיימתי אמא כתבה וכתבה ואני בינתיים חיפשתי משחקים במחשב
היא אמרה- "לא באנו הנה, כדי שתהיה במחשב"
ואני אמרתי- "לא באנו הנה, כדי שרק את תכתבי ולא אני"
היינו ממש לא מרוצים מהמפגש הראשון, ורק כשיצאנו מהסטודיו והלכנו ביחד בחזרה הביתה וקנינו לנו גלידה קטנה, הבנו פתאום, שמי שרוצה לכתוב ביחד ספר- קודם צריך להיות ביחד ורק אז לכתוב ביחד
וכשאני חושב על זה עכשיו, אולי נכון יותר להתחיל את הספר רק מהפרק השני
מה שכן
בחרנו לילד של הספר שלנו את השם אמיר, כי עד אותו הרגע, שנינו לא הכרנו ילד אמיתי (וגם לא ילד ספרותי) שהשם שלו אמיר, ומבחינת אמא זה היה תנאי הכרחי לבחירת שם
